היכן שנגמרות המילים ומתחילה התנועה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram

איך מתחברת תנועה אבסרקטית לעשייה קולנועית שהיא נרטיבית במהותה? איך מספרים סיפור בתנועה?

בחרנו שלושה סרטים שמצליחים לדעתנו לייצר נרטיב ללא טקסט וליצור דיאלוג ללא מילים, וגם לעשות את זה בצורה נפלאה:

– באחד מפרקי הסיום של סדרת הטלוויזיה גירי/הג׳י (נטפליקס/BBC) כל השחקנים נפגשים על גג ורוקדים את היחסים הסבוכים ביניהם בסוג של recap תנועתי. והנה התוצאה:

Giri/Haji – dancing scene

– בסרט הקצר של נורמן מקלן (זוכה האוסקר לשנת 1952) הוא יוצר סרט אנטי מלחמתי בעזרת תנועה. הסרט הקדים את זמנו כשהשתמש בסטופ-מושן ושריטה של הסרט כדי ליצור את הסאונד.

Norman McLaren – Neighbours 1952

– וים ונדרס הראה את אהבתו למחול בסרט Pina אבל הרגישות התנועתית שלו ניכרת גם בסרטים העלילתים שלו. הקטע האחרון, מתוך הסרט פריז טקסס, מתאר פגישה טעונה בין אב ובנו דרך דואט הליכה הביתה מבית הספר.

Paris, Texas [1984] – Walking Home From School

https://www.youtube.com/watch?v=A8XjSXItwcw